פס"ד בתביעת מזונות להשבת הוצאות בגין לימודים במכינה קדם צבאית של ילדיהם

בפני תביעת מזונות שהגישה התובעת נגד הנתבע להשבת הוצאות שהוצאו בגין לימודים במכינה קדם צבאית, של ילדיהם המשותפים.

רקע עובדתי

ילדי הצדדים ח. ונ. כ. ט. - תאומים ילידי 90... (להלן: הבנים או הילדים או התובעים) אשר הגיעו לבגרות ביום 08..., נולדו לתובעת ולנתבע (להלן: הצדדים) מקשר שהתנהל מחוץ לנישואין, בהיות הנתבע נשוי לאישה אחרת. הבנים מתגוררים עם אמם ואינם בקשר עם האב.

ביום 30.11.08 אושר "הסכם פשרה" בין הצדדים וניתן לו תוקף של פסק דין (תמ"ש 12825/00), לפיו ימשיך הנתבע לשלם דמי מזונות מלאים מיום הגיע הבנים לגיל בגרות עד למועד הגיוס לצה"ל קרי אוגוסט 2009 ולכל המאוחר עד ליום 31.10.09, לאחר מועד זה יופחתו דמי המזונות בשיעור של שני שליש.

במועד הסכם הפשרה בין הצדדים, היה לח. צו גיוס ליום 26.7.09 ולנ. ליום 12.8.09.

לאחר חודשיים ממועד הסכם הפשרה נרשמו התובעים למכינה קדם צבאית לאחר שביקשו דחיית מועד גיוסם. ח. דחה את הגיוס ליום 8.8.10 ונ. דחה את הגיוס ליום 17.8.10.

מכאן, התביעה לחיוב הנתבע בהשבת ההוצאות ודמי מזונות בשיעור מלא לתובעת בעת לימודיהם במכינה הקדם צבאית ועד לגיוס הנדחה.

הליכים קודמים

ביום 14.11.01 ניתן פסק דין (תמ"ש 12821/00) בו נקבעו דמי מזונות בסך 1,700 ש"ח לחודש, לכל אחד מהבנים כשהם צמודים למדד ובתוספת הוצאות מיוחדות.

הנתבע ערער על פסק הדין הנ"ל (ע"מ 301/02) ובית המשפט נתן תוקף לפסק דין מוסכם ביום 8.5.02 להעמדת דמי המזונות לסך של 1,700 ש"ח לחודש, כולל הוצאות מיוחדות.

ביום 23.11.06 ביקש הנתבע להפחית דמי המזונות עקב שינוי נסיבות (תמ"ש 12824/09) אך תביעתו נדחתה.

ביום 30.11.08 סוכם "הסכם פשרה" הנ"ל, שקיבל תוקף של פסק דין (תמ"ש 12825/00).

בין הצדדים התנהלו הליכים משפטיים נוספים ביניהם תביעה להסדר ביקורים אותה הגיש הנתבע (תמ"ש 12823/00).

התביעה

לטענת התובעת, הבנים המשיכו לימודיהם במכינה קדם צבאית לאחר גיל 18 וטרם גיוסם לצה"ל, באופן בו ממשיכים להיות סמוכים על שולחנה ללא יכולת לפרנס עצמם, ומשכך יש לחייב את הנתבע במזונותיהם המלאים, אם מכוח דיני צדקה ואם מכוח הוראות סעיפים 4 ו-5 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט-1959.

לטענתה, הנתבע הינו אדם אמיד המשתכר עפ"י טענתו סך של 9,000 ש"ח לחודש ואין לו ילדים נוספים לפרנס. לפיכך זכאית התובעת כי הנתבע ישתתף עמה בהוצאות מזונות הילדים, או לחילופין ישיב לה את חלקו בהוצאות - זכות המעוגנת בדיני משפחה ובדיני ההשבה הכלליים מכח עשיית עושר ולא במשפט.

החלטת הבנים לדחיית השירות מהווה לטענתה שינוי נסיבות מהותי המוליד תביעה חדשה, כאשר המשך קיום הסדר הפשרה יהפוך לבלתי סביר ובלתי צודק.

לדברי התובעת היא תיאלץ לשאת בכל ההוצאות בתקופת הלימודים, זאת במקום לקבל ביגוד, הוצאות נסיעה ודמי כיס מצה"ל - לו הבנים מתגייסים לצבא כמתוכנן - וכפי שהיה ידוע במועד הסכם הפשרה.

בנוסף בנסיבות חדשות אלו, תאלץ התובעת לשלם הוצאות שכר לימוד.